מכון באר אמונה - מריבות רבות על שוויון והדדיות

מריבות רבות על שוויון והדדיות

השואל\ת: רבקה וישראל
(19/05/2009)

אנחנו זוג נשוי ויש בינינו מריבות רבות. שנינו דורשים שוויון והדדיות. זה חשוב לנו מאד, אך משום מה בפועל זה לא קורה. מדוע ומה עלינו לעשות?

המשיב\ה: אסתר אברהמי
(19/05/2009)

הרב "אליהו דסלר" זצ"ל אמר לבתו בשעה שהובילה לחופתה: "אם תעשי אותו מלך, הוא יעשה אותך מלכה, אך ברגע שתתחילו לדרוש - אושרכם מכם והלאה" עצם הדרישה, אינה מאפשרת את ההדדיות, השוויון וקבלת בן הזוג.

על מנת להשיג מעלות אלה, חובה לתת על מנת לתת. הנתינה היא מעצם היותנו מקושרים ומחויבים האחד לזולתו. בן הזוג השואף לשוויון והדדיות - שיעניק מעצמו ללא תנאי!

אחת ההערות הנפוצות: "אם אתן ללא תנאי הוא יתרגל לכך, ומה איתי?" אני נוהגת לענות על הטענה הזו בצורה פשוטה. היכולת לקבל את בן הזוג מתבטאת בצורה השלימה ביותר ע"י הנתינה, וכאשר הנתינה אכן נובעת מלב שלם ומאמונה בכוח הנתינה, אזי בן הזוג חש בכך, ומאותה תחושה הוא מונע להעניק נתינה חוזרת ומתקבלים הדדיות ושוויון.

אך כשבן הזוג חש שהנתינה היא צורה של תוכחה או נטירה ("תראה איך אני מתחשב ומעניק ואתה לא") ישנה התקוממות פנימית כנגד תחושה זו, ובן הזוג אומר בליבו "לא עשית טובה גדולה אתה ממילא חייב לי" אמירות פנימיות מהסוג הזה יוצרות דרישה והתמרמרות אחד כלפי השני ואכן אושרם מהם והלאה.

העצמת האני, שכתוצאה מתרבות המערב הופכת את האהבה לדרישה מתמדת בתוספת מילים יפות של שוויון , הדדיות וקבלת האחר, יוצרות בלבול וסתירה וגורמות למלחמה סמויה בין בני הזוג שבסופו של דבר יוצרת תסכול המוביל למשבר בנישואין.

השאיפה לבניין בית על בסיס השוויון וההדדיות, מחייבת לתת לבן הזוג נתינת אמת מכל הלב, גם אם הוא מרגיש שאינו מקבל דבר. הנותן שלא על מנת לקבל מרגיש שהוא נותן כי זו חובתו.

נתינה כביטוי לרצון פנימי יוצרת אצל השני הכרת הטוב המוביל אף הוא לנתינה אמיתית וכנה. מושג ה "דרישה מהזולת" יהפוך ל"דרישה מעצמי" וכאשר כל אחד ידרוש מעצמו לתת לזולתו, שני בני הזוג יעניקו זה לזו ויחושו הכרת הטוב המובילה לנתינה נוספת וכן הלאה.

כאשר כל אחד הולך לקראת רעהו בני הזוג מתחברים ומתאחדים. איחוד זה הנובע מביטוי הנשמה ע"י הנתינה, מאפשר לבורא העולם שכולו משפיע, להימצא באחדות זוגית זו, אז ושכינה שרויה בניהם. ולוואי שנזכה לכך.

אם נחפש את הטובה שיש לנו בזכותו של זולתנו אזי נוקיר אותו על כך, ונרגיש חובה לנתינה כהכרת הטוב ומתוך הבנה זו סוף הטובה לבוא.

אסתר אברהמי

בוגרת "מדרשת אמונה" יועצת זוגית ומדריכת כלות מקצועית.