מכון באר אמונה - מעטים מול רבים

מעטים מול רבים

בימי חנוכה אנו מדגישים שרבים נפלו בידי מעטים, קומץ קטן השיג ניצחון על אחד מהצבאות הגדולים של אותה תקופה.

יחד עם זאת עלינו להבהיר שתופעות כאלה כבר התרחשו בהיסטוריה היהודית.

כאשר גדעון הכין את צבאו למלחמה במדיין (שופטים ז' ), ה' פקד עליו להחזיר את כולם לביתם ולהשאיר איתו כוח של 300 איש בלבד, הכוח אינו מתבטא בכמות ולכן אין נס חנוכה מתבטא רק בכך שמעטים עמדו נגד רבים, לחג האורים נוגעת משמעות הרבה יותר עמוקה.

ההיסטוריה מתארת לנו את מלכות אנטיוכוס במחוז סוריה, אך אלה שעמדו בראשה לא נולדו שם, דברו יוונית והפולחן הדתי היה עבורם קומדיה, מפני שהאמינו רק בעבודת האלילים ולא באלילים ממש.

זו הייתה אוכלוסיה שנקבצו ממקומות ומארצות שונות וחסרה הייתה בהם ההתלהבות וההזדהות הרגשית. הדבר היחידי שאליו שאפו היה, הסיפוק ותענוגות הבשר, זה היה כל תוכן חייהם גם ההשכלה והתרבות נמדדו לפי מידת התענוג הגשמי שניתן להפיק מהם.

ואז עמד קומץ יהודים כחלמיש צור, בתוך ים סוער. בודדים בערבוביה של העמים, החזיקו היהודים בערכי תורתם ובקודשיהם הקדושים. הם קיימו בידם את עושרם הרוחני, למדו תורה וטפחו את האידיאלים.לכן הצליחו לקיים את נשמתם ושמרו על רוחם ועל משטרם המוסרי ודחו את ההדוניזם היווני.

מאבק החשמונאים, הציל לא רק את היהודים אלא גם את האנושות כולה משקיעה מוסרית .

רבים הושפעו מאורח החיים הסורי יווני, רבים דברו רק יוונית ואמצו את דרכי תרבות העינוגים, וסיפוק היצרים. הרבה התייוונו, גם בקרב מחנה ישראל. בין היהודים היו פטריוטים שהיו מוכנים למות ולא לוותר על מורשת אבותיהם .

מתיתיהו הכהן החשמונאי ובניו, הבין שלא מספיק למות למען קדשי ישראל, הוא הבין שיש צורך במסירות נפש למען המשך החיים היהודיים. אם עמי האזור התפרקו מתרבותם, שכחו את שפתם ועזבו את מורשתם ואף חלק לא מבוטל מן היהודים התייוונו, מתיתיהו אינו נמשך אחרי הגל הסוחף ומכריז שהוא ובניו, לעולם לא יוותרו על זהותם היהודי.

האמונה בצדקת הדרך, הנכונות לחיות כיהודי למרות הכול, היא אשר העצימה את המכבים העניקה להם את הניצחון.

גם היום אנו חיים בתקופה שלעיתים דומה לימים ההם.

לעתים חשים שיש ערבוביה באנושות. אידיאלים וערכים הפסידו מערכם ומכוח משיכתם, יש לא מעט אנשים בעולם שהתפרקו מערכי רוח ומוסר כאשר אצלם הכול נמדד על פי התענוגות והנוחיות והרווח הגשמי שאפשר להפיק מין החיים .

גם זה סוג של הדוניזם הדומה לתרבות יווני. כנגד כל השחתה ולמרות הנושרים מדרך ה' , תמיד עמד, ועומד גם היום, קומץ קטן של נאמנים חזקים כחלמיש , יהודים מסורים שלעולם לא יוותרו על ערכי תורת ישראל וקדשי האומה הם הם המחזקים את הבית היהודי של כל הדורות.

קומץ קטן זה ינצח תמיד, מפני שנס חנוכה מלמד אותנו כי:

"לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות".

קומץ קטן זה שבכל דור ודור מדליק לא רק את הנרות אלא גם את הלבבות ומכריז: מי לה' אלי!

בכך סוד הנצחון.