מכון באר אמונה - הכניסה לארץ והבית היהודי

הכניסה לארץ והבית היהודי

יעקב ובני ביתו חוזרים לארץ כנען, לאחר תקופה לא פשוטה בביתו של לבן ש"בקש לעקור את הכל". לא לחינם החזרה ארצה מלווה בתחושה של "בקש לישב בשלווה" התחושה הכללית היא תחושה של סיום הגלות. חזרה לקדושה של בית אבא לאחר ההתמודדות עם לבן וטומאת חרן.

אך דווקא אז, בזמן שהכול נראה וורוד כל כך, מתחילות הצרות האמיתיות בבית משפחת יעקב. יעקב ובניו מגלים שהאיום הגדול על הבית, הוא האיום מבפנים ולאו דווקא איום חיצוני. המפגש עם יושבי הארץ מביא לערעור האיזון הפנימי של הבית. הבת הולכת לראות בבנות הארץ מה שמביא את שני אחיה להמרות את פי אביהם ולהוצי אלפועל את נקמתם ביושבי שכם. הסכסוך עם יושבי הארץ הופך לסכסוך פנימי בין יעקב לבניו (אותו הוא לא שוכח עד יום מותו). וכל זה מהווה רק הקדמה למלחמת האחים הקשה שמתחוללת בין יוסף לאחיו ובסופו של דבר מורידה את יעקב מצרימה. הפער בין הציפיות מהכניסה לארץ ובין המציאות הוא עצום ובלתי מובן.

תורת החסידות מבארת כי "מעשה אבות סימן לבנים" איננו רק כלל פרשני, הסימן אותו השאירו האבות לבנים חוצה דורות ומהווה ציון דרך אמיתי לבנים בכל דור. כל יהודי בכל דור יכול לקחת את מעשה האבות ולהחיל אותו על חייו והתנהלותו היומיומית.

גם בדורנו, דור השיבה מהגלות והכניסה לארץ, ניתן לחזות בנפתולי החזרה מהגלות המרה. אחרי שעם ישראל שורד את האיום הגדול והנורא ביותר ש"בקש לעקור את הכול" כפשוטו, מגיע לארצו ומבקש "ליישב בשלווה" אז קופץ עלינו "רוגזו של יוסף" הסכנה הפנימית של פירוק הבית מבפנים.

הבית היהודי עבר טלטלה עמוקה מאז שבנו לארצנו. דווקא כאן מנשבות רוחות הקוראת לביטול התא המשפחתי, זה שהחזיק אותנו בשנות הגלות הקשות. דווקא כאן פירוק המשפחה הפך כמעט לנורמה, הקמת משפחות שונות ומשונות מתחילה לצבור תאוצה והתא המשפחתי המסורתי והמוכר נלחם על חייו.

"מדרשת אמונה" - המכללה ללימודי האישה והמשפחה היהודית, לוקחת יום יום את מעשה האבות ומיישמת אותו בחיי הבנים. אנו מלמדים את תלמדינו ותלמידותינו לשמור על הסלע האיתן של קיום המשפחה היהודית, לחזק את הקשר בין בני הזוג ובין הורים לילדיהם, על מנת שהבית היהודי יחזיר לעם ישראל כולו את חוסנו הרוחני והגשמי.