מכון באר אמונה - הורות במצבי חירום

הורות במצבי חירום

דף הבית >> מאמרים >> הורות במצבי חירום
בס"ד
יום חמישי י"ב בתמוז
10 ביולי 2014

תיפקוד הורי במצבי חירום: קצת יצירתיות…. וגם פחד

סיכום מאמרים על הנושא


מהו מצב חירום: 
מצב חירום הוא מצב חריג אשר אינו מאפשר המשך עבודה סדירה וקיימת, ויש לו השלכות שונות על העבודה ועל היערכות העובדים.
למצבי חירום השלכות ברורות וראשוניות על מצבם הנפשי, הקוגניטיבי והרגשי של האנשים המתמודדים עימם, ולכן יש צורך בהתמודדות גם בהיבטים הפרקטיים- הנוגעים לדרכי העבודה : (מה עושים עם הילדים בבית) וגם בהיבטים רגשיים- נפשיים.


תגובות והתמודדות עם מצבי חירום: 

אירועים ביטחוניים ומצבים קשים מעסיקים את כולנו כאזרחים, כבני משפחה וכהורים. מצבי חירום מעוררים אצל כולנו רגשות חזקים. רמת המתח עשויה לגרום אצל רבים מאיתנו לתופעות כגון ירידה בריכוז, כעס, אי שקט, עייפות, קשיי שינה, כאבים פיזיים ועוד. תופעות אלה הן תגובות נורמאליות למצב הלא נורמאלי המתקיים בתקופת החירום.
אי ודאות במצבי סיכון, היא אחת התחושות הקשות מנשוא, מאחר והיא כרוכה בהרגשת אין אונים ואובדן שליטה. חוויה בסיסית זו של הקיום האנושי המלווה אותנו מיום לידתנו ועד תום החיים, אינה פוסקת מהיות מקור לדאגות, חרדות חששות ורגשות בעלי עוצמה כגון- פחד, כעס, עוינות ואלימות.
מחקרים מלמדים שקשה להשלים עם חיים במצב של היעדר מידע והיעדר יכולת ניבוי לגבי הצפוי בעתיד, בעיקר בשאלות הנוגעות לנושאים הקיומיים חשובים. כל שינוי במצב האישי, המשפחתי והקהילתי כרוך בעלייה ניכרת ברמת אי ודאות, הנוצרת כשאנו נוטשים מצב מוכר (בין אם טוב או רע) ועדיין לא ביססנו יציבות במצב החדש. (מתוך: התמודדות עם מצבי לחץ, חירום ואי ודאות, בעריכת מולי להד, 2001).
.קוים מנחים להתמודדות עם מצבי חירום אצל הילדים:
• על ההורה להעביר את המסר כי הוא שותף עם הילד לתחושות הקשות ולרגשות העולים כתוצאה מהחוויה שעובר הילד.
• חשוב לדעת כי לכל ילד יש משאבים טבעיים שונים להתמודדות עם מצבי לחץ וחרדה וכי על ההורה לסייע לו לגלות ולהגדיר אותם. על ההורים להיות מודעים לכך שהציפיות הגלויות והסמויות שלהם מהילדים משפיעות על יכולתם של הילדים לגייס את כוחותיהם.
• חשוב להפריד בין שמועות לעובדות בדוקות ולמסור לילדים מידע אמין ומדוייק ברמה המתאימה לגיל הילד, להתפתחותו ולקרבתו לאירוע. מומלץ למנוע מהילדים חשיפה לתכנים קשים שאינם הכרחיים. במקרים בהם הילד נחשף לתכנים מסוג זה חשוב לשוחח איתו בצורה אחראית ומרגיעה.
• באמצעות שיחה קרובה, ניתן לתת לילד מקום בטוח ונח לשתף ברגשות, בפחדים ובביטויים שלהם. במקביל יש לתת לגיטימציה לחרדה אם קיימת.
• תפקידנו להעביר את המסר "את/ה לא לבד"! שימוש בכוחות והתמודדות עם המצב, מהווים גורם משמעותי בעבור הילד .

• כדאי להקפיד על פעילויות מהנות ומפיגות (-פעילות אוורור), ולא רק התמקדות בדיבוב ושיחה על המצב.

לכל אחד יש דרך משלו להגיב למצב והתמודד עמו. ישנם ילדים הנעזרים בשיחה עם מבוגר או חבר, אם לשם קבלת מידע ואם לשם שיתוף ברגשות. כדאי לדבר עם הילדים על פחדים, כעסים, חרדות וכאבים ובמקביל להעניק מידע מרגיע אשר מעניק תחושת התמצאות והבנה של המצב.
ישנם ילדים הנעזרים בפעילות גופנית לשחרור לחצים. ישנם המעדיפים להביע עצמם באמצעים אומנותיים (ציור, קריאה, כתיבה, מוסיקה) ואחרים שמעדיפים להגביר את פעילותם החברתית. רצוי לעודד את הילדים לבטא רגשות באמצעים מגוונים בכדי לאפשר ערוצי ביטוי ושחרור נוספים.
חשוב שגם אנו המבוגרים נעסוק בפעילויות אשר מרגיעות ומשחררות אותנו, כל אחד בדרכו (פעילות פיסית/ אומנותית/ חברתית ועוד).
ילדים צעירים מושפעים מאוד מתגובת סביבתם הקרובה והם רואים בנאמנים מקור לתחושת ביטחון ותמיכה. נוכחות נאמן, תמיכתו והערכתו המרגיעה לגבי המצב מסייעים לילדים להבין ולעבד את המתרחש במדינתנו.
ילדים צעירים אינם מכירים את העולם סביבם כפי שאנו, המבוגרים, והם מסתמכים על התגובות שלנו למצב. מכל מקום יש להניח שהם נחשפו לחלקי מידע מעוררי חרדה שאותם אינם יכולים לצרף יחדיו לכדי תמונת מציאות אובייקטיבית איתה ניתן להתמודד. הם זקוקים לנו שנסייע להם לארגן את המתרחש דרך מתן מידע אמין ומבוקר, בהתאם לשאלותיהם וכושר התפיסה שלהם. מידע כזה מפחית את הבלבול ואי הוודאות ומעניק לילד תחושה של שליטה רבה יותר במצב. לא רצוי לחשוף ילדים לתיאורים ומראות דרמטיים העשויים להגביר את רמת החרדה.
חשוב לשדר לילדים אמון ביכולתם של כוחות הביטחון לשמור ולהגן ולשדר אופטימיות ותקווה לעתיד.

להלן מוצעים רעיונות שונים לפעילויות עם הילדים. המבחר המוצע מאפשר בחירה והתאמה לאופי האירועים ולשונות בין ילדים שונים. מבחר הפעילויות מתבסס על סגנונות ההתמודדות השונים שנוקטים אנשים שונים במצבי הטראומה .

תרגילי הרפייה, תנועה ומגע 


1. הרפייה
הרפייה הינה מצב שהשריר חוזר למנוחה לאחר כיווץ, או מצב של מתח נמוך המאופיין גם בהעדר תחושות ורגשות חזקים. כלומר הרפייה הינה שילוב של תחושה פיזיולוגית עם רגשות פסיכולוגיים של נינוחות, רפיון, רגיעה.
לאחר ההרפייה מתחדשים הכוחות הגופניים והנפשיים. ההרפייה יעילה בהורדת חרדה, בהרגעת רוגז, ברענון הקשב, בהגברת יכולת החשיבה והפעולה. בתקופות משבר, לחץ, מתח, משמשות תקופות קצרות של הרפייה גם מעין "פסק זמן" לאגירה מחדש של כוחות התמודדות. ישנן שיטות רבות להגיע להרפייה של גוף ונפש כגון: הרפייה עמוקה של השרירים, הרפייה דרך נשימה, מדיטציה, שימוש בדמיון מונחה והסחת דעת. השימוש בשיטות אלו להרפייה יכול להיות בשיטה אחת או באיחוד מספר שיטות על פי החלטה של הפרט או של המנחה.
שלש דרכים מרכזיות להשגת הרפייה:
א. הרפייה נשימתית- מערכת הנשימה היא היחידה שבעזרת מודעות ניתן לשלוט על הקצב שלה. שליטה על קצב הנשימות, קרי מנשימות חטופות ומהירות של דחק גופני לנשימות עמוקות ואיטיות, משדרת למערכת הדחק הגופנית, כי ניתן להפחית את פעילות הדחק בכל הגוף, ועל כן מאיטה ומחלישה אותה.

שיטת הרפיית הנשימות הפשוטה ביותר היא ספירה לאחור מ10- עד 1.
הוראות לנשימת בטן: שים יד ימין על החלק העליון של הבטן או שטח קרום הבטן. אל תלחץ על הבטן באצבעות. נשום כך שבטנך תתנפח בשאיפה שנעשית דרך האגף. נשוף אוויר דרך הפה בשפתיים מעוגלות בעוד שהבטן חוזרת לתנוחה הקודמת. נשיפה איטית צריכה להשתהות בשתיים בשאיפה, לדוגמא, שאיפה! לספור אחת, שתיים - נשיפה! לספור אחת, שתיים, שלש, ארבע. לא להתאמץ!
כעבור זמן החסר סיפרה אחת בכל שאיפה ונשיפה כך שההכנה תשתהה שתיים-שלש דקות. מוטב לשכב על המיטה או במצב של חצי שכיבה.

ב. הרפייה גופנית (שרירית ותנועתית)- אצל אנשים שנמצאים במתח נפשי או בהתרגשות יתר השרירים הרצוניים גם כן נמצאים במתח. כלומר, מתח נפשי תמיד מלווה במתח שרירי הגוף. במידה ושרירי גוף האדם משוחררים האדם רגוע מבחינה נפשית. מכאן, שניתן להשתמש בהרפיית שרירי הגוף בצורה מכוונת והדרגתית על-מנת להפחית חרדה, דאגות, רגשות שליליים ולמנוע מצבי מתח שונים.
בשיטה זו משתמשים בשילוב מוזיקה וכן בהוראות פיזיולוגיות.
• תנועה מכוונת - השתמש בקצב מוזיקלי של תנועה איטית. התרגיל יכול לכלול ניתור מרגל לרגל, נגיעת ידיים בראש, בחזה. היחידה צריכה להיות מתוכננת כך, שהקצב נעשה איטי יותר ויותר. ניתן להשתמש גם בוואלסים איטיים המאפשרים לילד ליצור צעדים בעצמו. המטרה היא לבסס ריטמוס גופני שהוא איטי אך בהתאמה עם המוזיקה, וליצור הרגשה של חופש פיזי.
• תנועה חופשית - השמע קצב בינוני על פסנתר או על כלי מוזיקלי אחר ובקש מהילדים לנוע באופן חופשי כתגובה לצלילים השונים. דאג ליצור קשת מגוונת של גירויים מוזיקליים, כמו צלילים ארוכים וקצרים, גבוהים ונמוכים, שקטים וחזקים, מרדימים ומעוררים. המטרה היא לפתח אצל הילדים נינוחות לגבי תנועה פתוחה וחופשית.
• פירושים ע"י תנועה - השמע מקצב איטי, כך שהילדים יוכלו לדמות ולפרש בתנועה טבעית את הדימויים הבאים באופן חופשי: "הינכם קליפת עץ צפה באגם", "אתם עץ צפצפה נע ברוח", "אתם ענן קל משייט ברקיע", "אתם פתיתי שלג צונחים לארץ".
• הרפייה כתוצאה מפעילות אינטנסיבית - בקש מהילדים לקפוץ במקום כמה שיותר גבוה ארבעים פעם, הכי גבוה שהם יכולים, לספור בקול רם, (יש לעודד את הילדים). בהגיעם ל40-, הצע להם להשתרע על הרצפה או לשבת על כסא להקשיב לנשימות שלהם, להקשיב לפעימות הלב שלהם, לקחת נשימת בטן עמוקה ועוד אחת ועוד אחת, לאט, לאט. להירגע.

‏ג. הרפייה חשיבתית דמיוניתבהרפייה זו משתמשים באפקט הכללי של הסחת דעת הן ע"י ניתוב החשיבה לדמיונות נעימים המשרים על דרך האסוציאציה רגיעהכמובןניתן להשיג זאת ע"י שיח פנימימשפטים מרגיעים ונוסכי בטחון.

• דמיונות נעימים: "דמיינו, כי אתם רוכבים על ענן לבן וקל הנישא ברוח נעימה בשמיים התכולים ביום שמש חמימה. הרגישו את תנועת הענן, את האיטיות. אתם רגועים מאד. הרוח מלטפת את פניכם". אפשר להשתמש בכל מיני דוגמאות, אשר בהם ישנם זיכרונות שמורכבים ממראות ומתחושות, למשל, נחל זורם, ציפור דואה בשחקים, רוכבים על שטיח קסמים.
• זיכרונות נעימים: נסו להיזכר באירוע משמח במיוחד או נעים במיוחד שקרה לכם פעם. (כאן כדאי להשתמש במוזיקה מרגיעה). מי רוצה לשתף אותנו בזיכרון? לא נפריע למספר עד שיסיים דבריו. במקום זאת נסו להרגיש, כאילו מה שהוא מספר קורה לכם.

2. תרגילי תנועה ומגע
‏א. תנועה לצלילי מוזיקה בשילוב עם צעיפי משי מצבעים שוניםתנועה לצלילי מוזיקה בשילוב עם בובות דוב או בובות אחרות.
‏ב. נגינה בכלי הקשה  תיפוף במקצבים שונים: מקצב המתאים לביטוי עצבשמחהפחדרגיעה וכד'.
‏ג. יצירה של סדרת תנועות ושילובן בשיר "אחד מי יודע?".
‏ד. יצירת מעגל שבמרכזו מונחים כריםכל אחד בתורו נכנס למעגל ומבצע תנועה כלשהי עם הכרים


3. עבודה בזוגות 
1. יצירת מגע עדין של ליטוף מסז' - בראשבכפות הרגלייםבכפות הידיים.
2. משחקים על רקע של מוזיקה כשהאחד משמש מראה לשניאחד מבני הזוג מתנועע ובן זוגו מחקה אותו במדויק,כמו מראה.


5. פעילות של בישול ואפייה


מסרים שכדאי להדגיש בשיחות:
• כל מה שאתה מרגיש זה טבעיהרבה מרגישים כמוךגם מבוגרים חשים כך.
• כל הרגשות הן הנעימים והן הבלתי נעימיםהם לגיטימיים.
• ההצפה הרגשית נובעת מהמצב.
• הרגשות שאנו מרגישים הם מורכבים ולעיתים אף סותרים.
• בעבר כבר היו מצבים קשים והתמודדנו אתםלכן אין מקום לייאוש.
• בשיח זה יש לשים דגש מיוחד על התנהגויות ועשיות הנובעות מתוך רגשות שבשליטה.


דרכים לדיבוב רגשות

דיבוב עם תמונות

גזירת תמונות שקשורות למצב (לא תמונות קשות במיוחד) ותמונות שאינן קשורות לאירועים. לבקש מהמשתתפים לבחור תמונה המבטאת מה עבר עליהם היום, בימים האחרונים.
• כיצד הם מרגישים?
• מדוע בחרו דווקא בתמונה זו?
• איזו תמונה היו מוסיפים או מציירים ליד תמונה זו?
• למה היו רוצים לשנות תמונה זו?

 

דיבוב באמצעות יצירה בצבע ובחומר

הצטיידות במבחר אמצעי יצירה, צבעים מסוגים שונים, גזירי עיתון, תמונות, חומרים שונים, אמצעי הדבקה וכד'.
• עצמו עיניים והיו מודעים כל אחד לרגשותיואיך מרגיש גופךמצבי הרוח שלך משתניםהרגשות הגופניים שלך משתניםאיך אתה מרגיש עכשיותן/ני ביטוי להרגשותיך על הנייר באמצעות צבעיםקווים וצורות".
שתפו האחד את השני במחשבות וברגשות שעולים מהציור שלכם.
הרכיבו קולאזמהתמונות השונות.
ספרו את סיפור הקבוצה.


• הכנת מסכות לרגשות שוניםיצירת דיאלוגים בין המסכות
• מקשקוש לציור: בזוגותאחד משרבט קשקוש ומבקש מבן הזוג להפוך את הקשקוש למשהו אחרלאחר מכן מתחלפיםתוך כדי משחק בני הזוג משוחחים על הציורים שנוצרו
• ציור בתגובה לסיפורשיר קטע מוזיקלידמיון מודרך.
• בסבבכל אחד אומר רגש והאחרים מציירים במהירות את מה שהרגש הזה מייצג עבור כל אחד מהם
• יצירה בחמרבבצקבפלסטלינה


לינקים למאמרים המקוריים

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/
Shefi/HerumLachatzMashber/herum/HorimBeherum.htm



http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Shefi/
HerumLachatzMashber/herum/IyotzLeHorim.htm


https://www.meuhedet.co.il/

www.pby.org.il/1.do