מכון באר אמונה - אל ישנה אדם בנו בין הבנים

אל ישנה אדם בנו בין הבנים

אבות ואמהות לכמה ילדים מכירים את התופעה, עם כל הרצון שלנו לתת לילדינו יחס שווה אנו יודעים עמוק בתוכנו כי לעיתים ישנם בן או בת החביבים עלינו יותר מן השאר.

התופעה כלל וכלל לא חדשה, אנו מוצאים כי אבותינו ואימותינו העדיפו לעיתים ילד אחד על פני ילד אחר. רבקה אוהבת את יעקב בניגוד ל: ויאהב יצחק את עשיו (שרה מעדיפה באופן טבעי את יצחק שכן הוא בנה) וגם בתוך משפחת יעקב התופעה חוזרת על עצמה וישראל אהב את יוסף מכל בניו.

לכאורה טבעי הוא הדבר שיעקב יאהב את יוסף המזכיר את אמו שנלקחה בדמי ימיה. שניהם יפי תואר ויפי מראה, יוסף מזכיר ליעקב את האישה אותה אהב ובעבורה עבד ארבע עשרה שנה. אך חז"ל בכל זאת מצאו טעם לפגם באהבה יתירה זו. לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו, נתקנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים עד כדי כך חמור הדבר שהוא מביא לגלות מן הארץ.

השאלה הנשאלת היא כיצד ניתן לשלוט ברגשות עזים כמו אהבת אב או אם לבנם או לבתם. רגש הוא רגש, קשה מאד להחליט" זהו! אני אוהב את כולם אותו הדבר.

אך עיון מדוקדק בדברי חז"ל מוכיח לנו שלא על רגשותיו של יעקב הם באים בטענה. אין שום בעיה באהבה היתירה של יעקב לבנו יוסף. הבעיה קיימת רק בשינוי "לא ישנה אדם" הבעיה היא ביחס המועדף אותו מקבל בן אהוב. היחס הזה הוביל לגלות כיוון שבאופן טבעי הוא הביא לסכסוך פנימי בתוך בני ישראל, הגביר את הקנאה והכבוד (שתיים מהתכונות המוציאות את האדם מן העולם) והביא מצב בו בני יעקב לא יכולים עוד לדור בכפיפה אחת.

מעשה אבות סימן לבנים אינו רק כלל פרשני. אנו לומדים מהאבות כיצד לנהל את אורחות חיינו כאן ועכשיו. כהורים יש לנו רגשות וזה בסדר גמור, אך הסכנה הגדולה טמונה ביחס מועדף. בין אם מדובר בילדים או בתלמידים, הדבר עשוי להביא חורבן עלינו ועל הדורות הבאים. גם אם בסתר לבם מחבבים האב או האם את אחד הילדים יותר, יחס שווה לכל הילדים יביא לאחווה ושלום בתוך הבית.

שבת שלום